פסק-דין בתיק ת"א 45368-03-10

מבוא

1. התובע, יליד 1985, עותר, כי בית המשפט יחייב את הנתבעים לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל מעורבותו בתאונת עבודה ביום 9.5.07.

תמצית טענות הצדדים

2. על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע היה מעבידו של התובע במועדים הרלוונטיים והנתבעת הינה חברת הביטוח שביטחה את הנתבע ו/או את העסק שבבעלותו.

3. התובע טוען, כי ביום 9.5.07 בעת שעבד אצל הנתבע בעבודות כלליות בחצר המשק בכפר גדעון, בהתאם להוראות הנתבע, הוא קיבל מכה מפטיש ונפצע באצבע 4 בכף ידו השמאלית.

4. לטענת התובע, בעקבות התאונה הוא הובהל לבית חולים העמק שם אובחן, כי יש לו שבר פתוח של גליל אמצעי באצבע שנפגעה. התובע עבר ניתוח ביד ובוצעו שחזורים של השברים וקיבוע פנימי שלהם. התובע אושפז לתקופה של חמישה ימים, קיבל טיפול תרופתי, ריפוי בעיסוק ופיזיותראפיה.

5. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע נכות זמנית בשיעור של 10% לתקופה של שמונה חודשים ונכות צמיתה של 5%. לטענתו, נגרמה לו פגיעה תפקודית הפוגעת בכושר עבדותו.

6. התובע טוען, כי אין לו ידיעה או יכולת לדעת את הנסיבות הממשיות שגרמו לתאונה. לטענתו, נזקיו נגרמו כתוצאה מנכס שהיה בשליטה ובחזקת הנתבע. עוד טוען, כי נסיבות האירוע מתיישבות יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט באמצעי זהירות סבירים מאשר עם המסקנה ההפוכה. התובע טוען, כי יש להחיל את הכלל לפיו הדבר מדבר בעד עצמו ויש להטיל על הנתבעים להוכיח כי לא הייתה רשלנות מצידם.

7. עוד טוען התובע, כי הנתבע התרשל שעה שלא נקט באמצעי זהירות ובטיחות לשם מניעת האירוע, לא דאג  לפיקוח נאות, לא דאג שהתובע יהיה בטוח מפני פגיעה ו/או חשף את התובע לסכנות בכך שלא סיפק לו לבוש או ציוד מתאים, נהג בשיטת עבודה פסולה ומסוכנת כאשר הטיל על התובע לבצע עבודתו עם פטיש לא מתאים, העסיק עובדים לא מיומנים, לא הזהיר את התובע מפני הסכנות הכרוכות בשימוש בפטיש, סיפק לתובע פטיש כבד וחד, לא סיפק לתובע עזרים מתאימים ו/או עזרה מתאימה, לא פעל כפי שמעביד סביר היה פועל בנסיבות העניין והפר חובות חקוקות.

8. התובע עותר לפיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד, אובדן הטבות סוציאליות וכאב וסבל.

9. הנתבעים מכחישים את עצם התרחשות האירוע, את נסיבות התרחשותו, את חבותם לפצות את התובע, את הטענה לפיה הנתבע התרשל או הפר חובות חקוקות, את הנזקים הנטענים וקשר סיבתי בינם לבין האירוע נשוא התובענה. עוד טוענים, כי הנזקים הנטענים נגרמו בגין רשלנותו הבלעדית ו/או המכרעת בשיעור 100% של התובע. לטענתם, התובע התרשל שעה שהפר חובות והוראות בטיחות עליהם הורה התובע, פעל בניגוד להדרכה שקיבל, פעל בניגוד להנחיות ו/או על דעת עצמו, היה ער לכך שהוא עלול להיפגע ואף על פי כן פעל כפי שפעל ותוך נטילת סיכון עצמי, נהג בחוסר זהירות ולא עשה דבר למניעת התאונה.

10. בדיון שנערך ביום 10.1.13 הודיעו באי כוח הצדדים, כי הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הנכות הרפואית הינה בשיעור של 5%, על פי קביעת המל"ל.

הראיות

11. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר על האמור בתצהירו. בנוסף העיד הנתבע. הצדדים הגישו את ראיותיהם וסיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

12. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת החבות ובשאלת הנזק.

13. אקדים ואומר, כי לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין התובענה להדחות, מהנימוקים שיפורטו.

14. התובע טוען, כי בעת עבודתו בחצר המשק, בהתאם להוראות הנתבע, קיבל מכה מפטיש ונפצע באצבע 4 ביד שמאל (סעיף 7 לכתב התביעה). זו גרסתו העובדתית של התובע באשר לנסיבות התאונה. לא מקובלת עליי טענת התובע לפיה בנסיבות העניין יש להורות על היפוך נטל הבאת הראיות. על כתפי התובע מוטל הנטל להוכיח, כי נפגע באופן הנטען על ידו וכי פגיעתו נגרמה בשל התרשלות הנתבע.

15. כאמור, בכתב תביעתו טען התובע, כי בעת עבודתו קיבל מכה מפטיש ונפצע באצבע. בדיון מיום 7.9.11 טען בא כוחו של התובע, כי בירר עם התובע את נסיבות פגיעתו וכי התובע נזקק לשימוש בפטיש לצורך תיקון מחרשה ובמהלך תיקון המחרשה התובע דפק עם הפטיש כדי להוריד משהו ואז הפטיש פגע בו. בתצהירו טען התובע, כי תחילה ביצע עבודות כלליות ועבודות אחזקה. לטענתו, ביום התאונה הנתבע ביקש ממנו לתקן מחרשה בכדי להכשירה לעבודה. לטענתו, אחת מזרועות המחרשה הייתה עקומה והוא רצה ליישרה. התובע טען, כי ביקש מהנתבע שיספק לו עוזר למשימה אולם הנתבע סירב. לטענתו, פעל לשם יישור הזרוע והחל לדפוק על הזרוע עם פטיש 3 קילו אותו אחז בידו הימנית בעוד שאת זרוע המחרשה אחז בידו השמאלית. לטענתו, כנראה שהזרוע וידו השמאלית זזו והוא נפגע מהפטיש (ת/1 סעיף 3).